ב 14 באוגוסט 2025 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, העדכון הגדול ביותר בחוק מאז שנחקק ב 1981. רוב בעלי האתרים לא חושבים על עצמם כעל מאגר מידע, אבל כל אתר עם טופס יצירת קשר, הרשמה לניוזלטר או הזמנה אוסף מידע אישי, ולכן החוק חל עליו.
הנה מה שהשתנה, מה כבר לא נדרש מרוב העסקים, ומה כדאי לבדוק באתר עצמו.
ההגדרות השתנו, והן רחבות יותר
לפי הרשות להגנת הפרטיות, "מידע אישי" הוא עכשיו כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם שאפשר לזהות במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין. בין הדוגמאות שהחוק מונה: שם, מספר זהות, נתוני מיקום ומזהה מקוון.
| המונח הקודם | המונח החדש | מה זה אומר לאתר |
|---|---|---|
| מידע | מידע אישי | גם מזהה מקוון ונתוני מיקום נכללים בהגדרה |
| מידע רגיש | מידע בעל רגישות מיוחדת | הרשימה כוללת עכשיו גם נתוני שכר ופעילות פיננסית, מזהה ביומטרי ונתוני מיקום |
| בעל מאגר | בעל שליטה במאגר | הארגון שקובע למה המידע נאסף, כלומר העסק שלכם |
| מחזיק | מחזיק, בהגדרה רחבה יותר | כל גורם חיצוני שמעבד מידע עבורכם, כמו חברת אחסון, מערכת CRM או שירות דיוור |
| מנהל מאגר | בוטל בגופים פרטיים | החובות עברו לארגון עצמו, בעל השליטה |
רוב העסקים כבר לא צריכים לרשום מאגר
עד התיקון, חובת הרישום חלה כמעט על כל מאגר במשק. היום היא נשארה רק לשני סוגים:
- מאגר של גוף ציבורי, למעט מאגר שכולל רק מידע על עובדי הגוף.
- מאגר שמטרתו העיקרית איסוף מידע כדי למסור אותו לאחרים כעיסוק או בתמורה, כולל דיוור ישיר, כשיש בו מידע על 10,000 בני אדם ומעלה.
שני דברים שכדאי לדעת: מאגר שכבר רשום נשאר רשום עד שמבקשים למחוק אותו, ומאגר שלא חייב ברישום עדיין כפוף לכל שאר החובות בחוק ובתקנות. בנוסף, על מאגר שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ 100,000 איש ואינו חייב ברישום, צריך למסור הודעה לרשות בתוך 30 ימים.
מי צריך ממונה על הגנת הפרטיות
| סוג הארגון | חייב במינוי? |
|---|---|
| גוף ציבורי, כולל רשויות מקומיות, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה | כן |
| סוחר מידע או חברת דיוור ישיר עם מידע על יותר מ 10,000 איש | כן |
| ארגון שעיסוקו העיקרי כרוך בניטור שיטתי של אנשים בהיקף ניכר | כן |
| ארגון שעיסוקו העיקרי עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר, כמו בנקים וחברות ביטוח | כן |
| עסק רגיל עם אתר ותיבת פניות | לרוב לא |
האכיפה התחזקה
התיקון נותן לרשות להגנת הפרטיות לראשונה סמכות להטיל עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים על הפרת החוק ועל הפרת תקנות אבטחת המידע, במקום הקנסות המנהליים שהיו עד כה. לצד זה נוספו עבירות פליליות חדשות, למשל עיבוד מידע ממאגר בלי הרשאה, ומסירת פרטים לא נכונים לאדם כדי להטעות אותו לגבי איסוף המידע. על כל אחת מהן העונש הוא עד 3 שנות מאסר.
צ'קליסט לבעל אתר
| מה בודקים | איפה | למה |
|---|---|---|
| אילו טפסים אוספים מידע, ומה בדיוק נשמר | צור קשר, הרשמה, הזמנה, צ'אט | זה הבסיס לכל שאר הבדיקות |
| הסבר ליד כל טופס: למה המידע נאסף ולמי יועבר | מתחת לטופס ובמדיניות הפרטיות | חובת היידוע, והטעיה בה היא עבירה |
| מי ניגש לפניות | תיבת המייל, מערכת הלידים, ה CRM | הרשאות רק למי שצריך אותן |
| ספקים שמעבדים מידע עבורכם | אחסון, דיוור, CRM, צ'אט | הם מחזיקים לפי החוק, וכדאי שיהיה הסכם שמסדיר את זה |
| הסכמה לדיוור | טופס ההרשמה לניוזלטר | הודעה שיווקית רק למי שהסכים מראש ובכתב |
| אבטחה | האתר, התוספים, הסיסמאות | תקנות אבטחת המידע משנת 2017 ממשיכות לחול |
| שמירה ומחיקה | פניות ולידים ישנים | מידע שלא צריך הוא סיכון בלי תועלת |
מה אנחנו עושים באתרים שאנחנו בונים
באתרים שאנחנו בונים ומתחזקים, הטפסים שואלים רק את מה שצריך, ליד כל טופס יש הסבר קצר על השימוש במידע, והאתר רץ על HTTPS עם כותרות אבטחה. חלק מזה אפשר לבדוק גם באתר שלכם, בחינם, בבדיקת האתר שלנו: היא בודקת HTTPS, כותרות אבטחה ועוד כ 25 בדיקות.
אם אתם לפני בניית אתר חדש, קראו גם כמה עולה לבנות אתר לעסק, כולל הרכיבים שקשורים לחוק.
מקורות רשמיים
- שאלות ותשובות על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות
- אתר הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים
- מדריך תקנות אבטחת מידע לעצמאים ולעסקים קטנים, הרשות להגנת הפרטיות
- מה כדאי לדעת על פניות שיווקיות, הרשות להגנת הפרטיות
- שאלות ותשובות בנושא ספאם, משרד התקשורת
המידע כאן הוא סקירה כללית ולא ייעוץ משפטי. הוא נבדק מול פרסומי הרשות להגנת הפרטיות בספטמבר 2026.